top of page
חיפוש

7 מיתוסים על אימוני כוח ותזונה לנשים שצריכים להיעלם (מגובה במחקר)

תמונת הסופר/ת: Shevi Zeff
Shevi Zeff
לפני 6 ימים
זמן קריאה 6 דקות
אישה חזקה עושה מתח
אישה חזקה עושה מתח

אם אני אשמע עוד פעם אחת "אני לא רוצה להרים כבד, אני רק רוצה להתחטב", אני עלולה באמת להשתגע.


לא בגלל שאני מתעצבנת על הנשים שאומרות את זה. אני מתעצבנת על המקום שממנו הן קיבלו את הרעיון. עשורים של מגזיני כושר, תוכניות "חיטוב לקיץ" וגברים בחדר הכושר שמעולם לא אימנו אישה בנו מיתולוגיה שלמה סביב אימון ותזונה של נשים, שאין לה שום קשר לפיזיולוגיה וכל הקשר לשיווק.

אני פאוורליפטרית, מאמנת תזונה ומאמנת כוח, ואני מאמנת נשים שרוצות להיות חזקות, לא גרסה קטנה יותר של רעיון שמישהו אחר המציא על הגוף שלהן. אז בואי נעבור על המיתוסים שאני שומעת הכי הרבה, ומה המחקר באמת אומר.


מיתוס 1: הרמת משקלים כבדים תהפוך אותך למגושמת


זה המיתוס שמשאיר נשים תקועות עם משקולות ורודות של 2 ק"ג ועושות אינסוף חזרות של כלום.

הנה הפיזיולוגיה: טסטוסטרון הוא המניע העיקרי של גדילת השריר המהירה והדרמטית שאנשים מקשרים ל"מגושם". לנשים יש בערך פי 15 עד 20 פחות טסטוסטרון בדם מאשר לגברים. התגובה המיידית של הטסטוסטרון לאימון התנגדות כבד אצל נשים לא עקבית בין המחקרים, חלקם מראים עלייה קטנה ואחרים לא מראים עלייה בכלל, בעוד שאצל גברים יש עלייה עקבית בטסטוסטרון מיד אחרי אימון התנגדות כבד. זו סביבה הורמונלית שונה מהיסוד לבניית מסת שריר.


נשים בהחלט יכולות לבנות שריר דרך אימוני התנגדות, וכדאי שירצו, אבל התהליך איטי יותר והתקרה נמוכה יותר בלי סיוע תרופתי. גופי הנשים ה"מגושמים" שרואים בפיתוח גוף הם תוצר של שנים של אימון ייעודי, תזונה מדויקת, ובמקרים רבים חומרים לשיפור ביצועים, לא של כמה חודשים של סקוואטים.


מה שבאמת קורה כשמרימים כבד ומעלים עומס בהדרגה זה שבונים גוף צפוף יותר, חזק יותר, פעיל יותר מטבולית, והכי חשוב, בריא.


מיתוס 2: נשים צריכות הרבה פחות חלבון מגברים


המלצת החלבון שרוב הנשים מקבלות מוקטנת לפי גודל הגוף ונעצרת שם, בלי להתחשב ברמת האימון או במטרות.


ה-RDA של 0.8 גרם לק"ג משקל גוף הוא מינימום למניעת חוסר אצל אדם שלא מתאמן, לא יעד למי שמתאמנת. לנשים שעושות אימוני התנגדות עם מטרות של בניית שריר או כוח, המחקר תומך בצריכה של 1.6 עד 2.2 גרם לכל קילוגרם משקל גוף כדי למקסם סינתזת חלבון בשריר. אם את בגירעון קלורי ומנסה לרדת בשומן תוך שמירה על שריר, המספר הזה עולה, לא יורד. לספורטאיות בגירעון אנרגטי יש תמיכה בצריכה של מעל 2.0 גרם לק"ג ביום כדי לעזור לשמור על מסת גוף רזה ולתמוך בהתאוששות.


זה לא "מאקרו של גברים" שמחילים על נשים מעצלות. זה מה שספרות סינתזת החלבון בשריר באמת תומכת בו, בלי קשר למין. אם את אישה במשקל 65 ק"ג שמתאמנת ברצינות, כנראה שאת צריכה בין 105 ל-145 גרם חלבון ביום, וכנראה יותר אם את בחיטוב.


מיתוס 3: צריך להתאים את האימונים למחזור, אחרת ההורמונים יחבלו בהתקדמות


תוכן של "סנכרון למחזור" נמצא בכל מקום עכשיו, ואני מבינה את המשיכה. זה נשמע מעצים "לעבוד עם הגוף שלך". אבל המחקר בפועל לא תומך בבנייה מחדש של האימונים לפי שלב המחזור.


סקירת־על שאספה את המטא־אנליזות והסקירות השיטתיות הקיימות על השאלה הזו בדיוק הגיעה למסקנה שמוקדם לקבוע שתנודות קצרות טווח בהורמוני הרבייה משפיעות באופן משמעותי על ביצועים באימון או על הסתגלויות כוח והיפרטרופיה לאורך זמן באימוני התנגדות. החוקרים ציינו במפורש שהרבה מהעצות של "להתאמן אחרת לפי שלב" בנויות על מחקרים עם מתודולוגיה חלשה ולא עקבית לאימות באיזה שלב של המחזור המשתתפות היו בפועל.

סקירות אחרות מחזקות את זה.


סקירה אחת שבחנה תכנון אימונים לפי שלב המחזור מצאה שהראיות הקיימות לא תומכות בכך שתכנון אימוני כוח או סיבולת לפי שלב המחזור נותן יתרון נוסף על פני גישות אימון רגילות.


חלק מהמחקרים הבודדים כן מוצאים הבדלים קטנים לפי שלב במדדי כוח ספציפיים, אבל ההשפעות לא עקביות בין המחקרים וקטנות מספיק כדי שלא יתורגמו ל"את חייבת להתאמן אחרת השבוע". אם האנרגיה שלך באמת נמוכה יותר בימים מסוימים, זה אמיתי וכדאי להקשיב לזה. אבל זו החלטה של ניהול תסמינים, לא אסטרטגיית תכנון אימונים שמגובה בראיות חזקות.


מיתוס 4: אפשר להוריד שומן ממקום ספציפי, אם רק עושים מספיק תרגילי בטן או ירכיים


עדיין שואלים אותי על "תרגילים להוריד שומן מהבטן" או "מהידיים" יותר מכמעט כל דבר אחר - אנחה.


זה נבדק באופן ישיר. סקירה שיטתית ומטא־אנליזה שאיחדה 13 מחקרים איכותיים ויותר מאלף משתתפים השוותה גפיים שאומנו לגפיים שלא אומנו אחרי אימון חד צדדי ממוקד, ולא מצאה הבדל משמעותי בירידת השומן המקומית ביניהן, עם גודל אפקט משוקלל שקרוב לאפס. החוקרים הסיקו בפשטות שאימון שריר מקומי לא מייצר הורדה נקודתית של רקמת שומן, בלי קשר לאוכלוסייה שנבדקה.


ירידה בשומן היא תהליך מערכתי של כל הגוף שנשלט על ידי מאזן האנרגיה הכולל. המקום שממנו את מאבדת קודם נקבע בעיקר על ידי גנטיקה ודפוסים הורמונליים, לא לפי השריר שאימנת באותו יום. אימון בטן בונה שרירי בטן. הוא לא שורף באופן סלקטיבי את השומן שיושב מעליהם.


מיתוס 5: אירובי הוא הכלי ה"אמיתי" לירידה בשומן, הרמת משקלים היא בונוס


מספר עצום של נשים עדיין הולכות אוטומטית לשעות של אירובי ומתייחסות לחדר המשקולות כאופציונלי. זה הופך את סדר העדיפויות לכמעט כל מטרה שנשים באמת אכפת להן ממנה, כולל הרכב גוף, בריאות מטבולית לטווח ארוך וצפיפות עצם.


אימוני התנגדות בונים ושומרים על מסת השריר שקובעת את קצב חילוף החומרים במנוחה. בגירעון קלורי במיוחד, חלבון מספק בשילוב עם אימוני התנגדות הוא מה ששומר על מסת הגוף הרזה בזמן שאת יורדת בשומן. אירובי שורף קלוריות באימון עצמו ועושה מעט מאוד כדי לשמור או לבנות את השריר שמשנה את המראה והתפקוד של הגוף לאורך זמן.


זה לא אומר לוותר על אירובי או שאירובי לא חשוב. זה אומר שהרמת משקלים צריכה להיות הבסיס, ואירובי מתווסף בשביל בריאות הלב וכלי הדם והוצאת אנרגיה נוספת.


מיתוס 6: אי אפשר לבנות שריר בשלב של ירידה בשומן


"ריקומפוזיציה לא קיימת, צריך לבחור" נאמר כל כך הרבה שאנשים הפסיקו לשאול על זה. זה לא לגמרי שגוי, אבל זה חלקי.


לנשים שלא מתאמנות או שמתאמנות מעט במיוחד, בהחלט אפשרי לבנות שריר משמעותי ולרדת בשומן במקביל, כי אות ההיפרטרופיה מגירוי אימון חדש חזק מספיק כדי לגבור על ההשפעה המדכאת של הגירעון על סינתזת חלבון בשריר, בתנאי שצריכת החלבון נשארת גבוהה. מחקרים באנשים שמתאמנים בהתנגדות מראים שצריכת חלבון מספקת בגירעון מגינה באופן משמעותי, ועדיין יכולה לתמוך בעלייה במסת גוף רזה, במיוחד בשלבים מוקדמים של קריירת האימונים.


איפה שזה נהיה קשה יותר זה אצל נשים שכבר רזות ומאומנות היטב. בשלב הזה, עלייה אמיתית בשריר וירידה בשומן במקביל נהיות איטיות ולא עקביות, וגישה מסורתית יותר של "בנייה ואז חיטוב" נוטה לעבוד טוב יותר. הטעות היא להניח שוותק האימונים שלך לא משפיע על כמה זה ריאלי בשבילך.


מיתוס 7: חיטוב זה משהו נפרד מבניית שריר


"אני לא רוצה להיות גדולה, אני רק רוצה להתחטב" עולה כמעט בכל שיחה ראשונה שלי עם מתאמנת.


אין תהליך פיזיולוגי שנקרא חיטוב. מה שאנשים מתארים כשהם אומרים "מחוטבת" זו הגדרת שריר נראית, שדורשת שני דברים: מספיק שריר כדי שבאמת יראו אותו, שנבנה דרך אימוני התנגדות עם עומס הדרגתי, ואחוז שומן נמוך מספיק כדי שהשריר הזה ייראה, שמושג דרך תזונה. הרבה חזרות עם משקלים קלים לא עושות אף אחד מהשניים טוב במיוחד. מחקרים על היפרטרופיה מראים בעקביות שעומסים בטווח של 60 עד 85% מ-1RM, באימון קרוב לכשל בטווח של 6 עד 15 חזרות, יעילים יותר לבניית השריר שיוצר את המראה הזה מאשר משקל קל מאוד עם הרבה חזרות.


"מחוטבת" זה פשוט "שרירית ורזה" עם שם שיווקי רך יותר. תרדפי אחרי המנגנונים האמיתיים, לא אחרי הלשון המעודנת.


השורה התחתונה

כמעט כל אחד מהמיתוסים האלה דוחף נשים לאימון פחות יעיל ולתת־תדלוק. פחות משקל, פחות חלבון, פחות ביטחון ביכולת של הגוף שלך להסתגל באותה דרך כמו גוף של גבר. המחקר בפועל מצביע לכיוון ההפוך: להרים כבד, לאכול מספיק חלבון, להתאמן בעקביות לאורך כל המחזור, ולהפסיק להתייחס לגוף שלך כאילו הוא צריך ספר חוקים שונה מהיסוד ממה שהראיות תומכות בו.


שאלות נפוצות

האם הרמת משקלים כבדים תגרום לי להיראות מגושמת? לא. לנשים יש הרבה פחות טסטוסטרון מגברים, וזה ההורמון העיקרי שמניע עלייה מהירה במסת שריר, כך ש"נפח" נראה קשה מאוד להשגה פיזיולוגית דרך אימון בלבד.


כמה חלבון צריכה לאכול אישה שמרימה משקלים? המחקר תומך ב-1.6 עד 2.2 גרם לכל קילוגרם משקל גוף ביום לבניית שריר, ומעל 2.0 גרם לק"ג בגירעון קלורי כדי לשמור על מסת גוף רזה.


האם כדאי לשנות את האימונים לפי המחזור? הראיות הנוכחיות מסקירות שיטתיות לא תומכות בכך שתכנון אימונים לפי שלב המחזור נותן יתרון משמעותי בביצועים או בכוח על פני אימון רגיל עם עומס הדרגתי.


אפשר להוריד שומן מאיבר ספציפי על ידי אימון שלו? לא. ראיות ממטא־אנליזה לא מראות הבדל משמעותי בירידה בשומן בין גפיים שאומנו לגפיים שלא אומנו. ירידה בשומן היא מערכתית ומונעת על ידי מאזן האנרגיה הכולל.

האם נשים יכולות לבנות שריר ולרדת בשומן באותו זמן? כן, במיוחד בשלבים מוקדמים של קריירת האימונים, בתנאי שצריכת החלבון מספקת. זה נהיה קשה יותר להשיג במקביל ככל שוותק האימונים עולה ואחוז השומן יורד.

 
 
bottom of page